פסק-דין בתיק ת"א 10678-08-09

1.         התובעת היא בעלת המקרקעין הידועים כחלקות 23, 24 (בחלק) בגוש 10200, שטח הכולל כ-6.2 דונם בבנימינה-גבעת עדה (להלן - "המקרקעין"). הנתבעים 2-1 (להלן - "החוכרים") הם חוכרי המקרקעין, מכוח חוזה חכירה מיום 3.9.07 (להלן - "חוזה החכירה"). חוזה החכירה חידש את זכות החכירה של החוכרים מכוחו של חוזה חכירה קודם, שנחתם בין הצדדים ביום 19.07.57 והיקנה להם זכות חכירה ל-49 שנים נוספות. הנתבעת 3 (להלן - "הנתבעת") התקשרה עם הנתבע 2 (להלן, גם "אבניל") לרכישת זכויותיו במקרקעין, ללא אישורה של התובעת.

2.          חוזה החכירה קובע כי החכירה היא "למטרת עיבוד חקלאי" (סעיף 4). ועוד נרשם בו כי "החוכר מתחייב לעבד ולנצל את כל שטח המוחכר לצרכי מטרת החכירה. להשתמש בשיטות חקלאיות נאותות ולהתמיד בעיבוד זה ברציפות במשך כל תקופת החכירה" (סעיף 8(ג)).

3.        סעיף 11 לחוזה החכירה, שכותרתו "העברת החכירה", קובע כי "אסור לחוכר להעביר לאחר או לאחרים את זכויותיו במוחכר, בשלמות או בחלק או להחכיר את המוחכר או כל חלק ממנו בחכירת משנה או להשכיר את המוחכר או כל חלק ממנו בשכירות משנה, או להרשות שימוש ו/או חזקה או טובת הנאה אחרת במוחכר או בחלקו, והכל בין בתמורה ובין ללא תמורה, במישרין או בעקיפין (להלן: 'ההעברה') אלא אם קיבל לכך את הסכמת המחכיר מראש ובכתב".

על אף תניה זו, התקשר אבניל עם הנתבעת בהסכם מכר מיום 26.8.07. מכוחו של הסכם מכר זה הועברו לנתבעת זכויות במקרקעין, לכאורה בניגוד לתניה האמורה.

4.          ביום 27.7.09 פנה אל הנתבעים מר עומר שרעבי (להלן - "שרעבי") מהמחלקה המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל (להלן - "המינהל") . במכתביו, שצורפו לכתב התביעה כנספחים ה/1 ו-ה/2, ציין שרעבי כי על אף שמטרת החכירה היא עיבוד חקלאי בלבד, "בבדיקה שערך מפקח המינהל, נמצא כי המוחכר אינו מעובד, הוקמה גדר מאסיבית מסביב למוחכר ללא אישור המינהל וכן כי נערכו עבודות במסגרתן נחפרו תעלות בהן הונחו צינורות. מאחד הצינורות שהונחו קיימות שלוש יציאות לברזי כיבוי אש. על פי מידע שהתקבל, עומד להתבצע במוחכר שימוש מסחרי". הנתבעים נדרשו לעבד את המקרקעין, לחדול מהפעילות האמורה וכן לפנות או לפרק כל חפץ הנמצא שלא כדין במקרקעין. עוד צוין כי אם לא ייענו לדרישה זו, ינקוט נגדם המינהל בכל אמצעי חוקי נדרש.

במקביל פנה שרעבי לוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון. במכתבו, שצורף לכתב התביעה כנספח ה/3, צוין כי למינהל ידוע כי הוגשו לוועדה תוכניות למתן היתר להפעלת  "שוק רמלה לוד" במקרקעין וכי המינהל מתנגד לכל שימוש בלתי חקלאי במקרקעין .

5.          ביום 11.8.09 נערך על ידי מפקח מטעם המינהל סיור במקרקעין. ממצאי הסיור העלו כי העבודות במקרקעין נמשכו, נסלל משטח אספלט, סומנו מקומות חנייה ונתלו שלטים. על הגדר שהוקמה במקרקעין הוצב שלט בו נכתב "כאן יפתח שוק רמלה לוד בכל יום חמישי" (נספחים ו/1 ו-ו/2 לכתב התביעה).

6.          ביום 13.8.09 הוגש כתב תביעה לצו מניעה קבוע, בעקבות המסכת האמורה. צורפה לו בקשה לצווי מניעה זמניים. ביום 13.8.09 ניתנו צווי המניעה המבוקשים בהחלטה במעמד צד אחד. הוריתי להמציא לנתבעים במסירה אישית מכלול כתבי בי-דין ולהגיש תצהירי תגובה לבקשה.

7.          ביום 17.8.09 נערך דיון במעמד הצדדים. באותו מעמד הגיש ב"כ הנתבעים אז תצהיר תגובה לבקשה למתן צו מניעה. המצהיר מר ויקטור קראדי הוא אבי הנתבעת, אשר פעל לקבלת היתר לפעילות השוק. בתצהיר נטען כי חלק מהנתבעים לא קיבלו את הבקשה ביום מתן ההחלטה אלא למחרת היום, בניגוד להוראת בית המשפט. עוד נטען כי הנתבעים פעלו לקבלת היתר לשימוש חורג של "הקמת שוק פירות וירקות" ושילמו אגרות לצורך קבלת ההיתר. לתצהיר צורפה תשובת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון לבקשת היתר הבניה, מיום 27.5.08 (נספח ב' לתצהיר). יצוין כי הוועדה אינה נוקטת במונח "שימוש חורג של שוק פירות וירקות" אלא במונח "שימוש חורג לניהול שוק פתוח בשטח חקלאי". עוד יש לציין כי בגיליון הדרישות שבמכתב נדרש בין השאר אישור המינהל לשימוש זה. הנתבעים הוסיפו כי אין לקבל את טענת התובעת כי גילתה להפתעתה את הכשרת השטח, כאשר עוד ביום 28.7.08 ניתן היתר להקמת הגדר. עוד צוין כי כל הפעולות במקרקעין, לרבות פינוי פסולת וניקוי השטח נעשו בהנחיית המועצה המקומית ובפיקוחה תוך ידיעה מצד המינהל . לעניין זה הוטעם כי לפני העבודות היו המקרקעין מזוהמים ונדרשו כ-300 משאיות לפינוי פסולת מהמקום. כן צוין כי השוק פועל מזה שבועיים ימים וביום חמישי העוקב נקבע בו אירוע חגיגי בהשתתפות ראשי המועצות המקומיות. נטען כי פעילות השוק אינה סותרת את חוזה החכירה וכי צו המניעה הזמני ישנה את הסטטוס קוו באשר השוק פועל מזה שבועיים ימים .

8.         מלכתחילה, כך נחזו פני הדברים, כל הנתבעים, לרבות הנתבע 1 (להלן, גם "כהן"), יוצגו על ידי עורך דין יואל גולדברג. אחר הדברים הללו היה דין ודברים לעניין הייצוג האמור שזכה להחלטותיי בתיק. בתחילה כהן בלבד יוצג על ידי בא כוחו הנוכחי, עו"ד ג'בארין מוחמד עיסאם. בהמשך הדרך, אף כיום, הן כהן והן אבניל מיוצגים על ידי עו"ד ג'בארין. הנתבעת מיוצגת על ידי עו"ד אלקלעי.

9.         משאלו היו פני הדברים, ובשלב מן השלבים, הסכימו הנתבעים כי יינתן פסק דין על פי התביעה באופן שיש להידרש לשאלת ההוצאות. לעניינן של אלו הונחו בפניי סיכומי טענות ב"כ הצדדים.

10.        משזו ההסכמה סלולה דרכה של התובעת לפסיקת הוצאות הולמת. אכן, כך עולה מן הנתונים שבפניי, לכל הדעות נעשתה הפרה של ההסכם האמור, מכוח הסכם המכר שבין אבניל לבין הנתבעת. כתוצאה מכך, כך ברור, נאלצה התובעת להגיש כתב תביעה ולהידרש לשורה של הליכים משפטיים לרבות דיון בצו מניעה זמני, בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, תשובה לבקשה שהוגשה מלכתחילה על ידי עו"ד גולדברג לדחייה על הסף, ופעילויות נלוות. בדעתי לקבוע, לנוכח הנתונים האמורים, כי התובעת זכאית לשכ"ט עו"ד בסך 9,000 ש"ח.

11.        ועוד, לכאורה, אין עוררין כי אבניל והנתבעת בוודאי אמורים לשאת בהוצאות האמורות. השאלה היחידה שטרדה את מנוחתי היא לעניין חיובו של כהן. הוברר לי כי כהן, בתחילת הדרך, שלח מכתב התראה, הן לאבניל והן לנתבעת, ובו מחה כנגד העסקה המתרקמת. במכתבו זה מיום 24.8.09, ואולם לאחר הגשת כתב התביעה, הוא דרש כי יופסק כל שימוש חורג במקרקעין. ואולם אם אלו הם פני הדברים אמור היה עו"ד ג'בארין לייצג אך את כהן, שלכאורה מצוי בניגוד אינטרסים עם אבניל, לנוכח הטענה האמורה. מנגד, בסיכום טענותיו ציין עו"ד ג'בארין כי לאחר זמן התברר כי גם אבניל אינו קשור לשימוש שנעשה במקרקעין. טיעון זה הוא טיעון סתמי שאין עמו דבר. ואולם לנוכח העובדה שבהמשך הדרך מייצג עו"ד ג'בארין הן את כהן והן את אבניל, אין לי אלא להניח כי הם נמצאים מאותו צד של המתרס. 

            כללם של דברים: בדעתי לחייב בהוצאות האמורות את כל הנתבעים, ביחד ולחוד.

12.        לפיכך הנני נענה לכתב התביעה. על פי כתב התביעה הנני נותן צו מניעה האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם לעשות כל שימוש אסור במקרקעין, כהגדרתו ברישא לכתב התביעה, הנני אוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם להתיר לאחרים לעשות במקרקעין כל שימוש אסור. ועוד הנני אוסר על כל מאן דהוא להיכנס למקרקעין לצורך שימוש מסחרי בהם ו/או לצורך הקמה ו/או הפעלה של שוק ו/או לצורך הקמה ו/או הפעלה של דוכנים ו/או לצורך קניות ו/או רכישות בשוק ו/או בדוכנים, אם וככל שיוקמו.

            הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה, כאשר פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור.

13.        המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ט' אב תשע"א, 09 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

_________________________